חפוזית בע"מ ואח' נ' עמותת יד לשריון

החלטה

לפני בקשה למחיקת התביעה על הסף ולחילופין למחיקת כותרת התביעה.

המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סכומים עבור שירותי הסעדה שלטענתה סיפקה למבקשת ותמורתם לא שולמה. כתב התביעה נסמך על הזמנות וחשבוניות שהוצאו הן על ידי המשיבה, אך בעיקר על ידי חברת "נוף לטרון". בכתב התביעה צוין, כי המשיבה מנהלת כנגד המבקשת תביעה נוספת אך שונה בבית המשפט המחוזי בירושלים.

המבקשת טוענת כי המשיבה צירפה לתביעתה הזמנות הסעדה וכן חשבוניות שהוצאו על ידי נוף לטרון ולא על ידי המשיבה, וזאת כאשר התביעה הוגשה על ידי חברת חפוזית בע"מ. מכאן שהתביעה ברובה אינה מגלה עילת תביעה של המשיבה כנגד המבקשת.

כן טוענת המבקשת, כי התביעה אותה מנהלת נגדה המשיבה בבית המשפט המחוזי בירושלים היא תביעה הנסמכת על אותה עילה הנובעת מהתקשרות שהחלה בשנת 1996, לפיו קיבלה המשיבה זכיון בלעדי לנהל מסעדה באתר "יד לשריון" המנוהל על ידי המבקשת. המדובר בשתי תביעות הנסמכות על אותה עילה תוך בקשה לקבלת סעדים שונים.

המבקשת מוסיפה וטוענת, כי כפי שפירטה המשיבה בתביעה שהגישה לבית המשפט המחוזי, ביום 31.5.13 הסתיימה ההתקשרות בין הצדדים. לפיכך, כל הנזקים שנגרמו לכאורה למשיבה התגבשו ביום 31.5.13 וכי היה על המשיבה לתבוע אותם במסגרת התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי. המשיבה לא הגישה בקשה לפיצול סעדים ומשכך אין להרשות לה להגיש תביעה זו.

לחילופין טוענת המבקשת, כי יש למחוק את כותרת התביעה, שכן התביעה נסמכת על חשבוניות עסקה וחשבוניות מס שנערכו אך ורק על ידי נוף לטרון וחפוזית ואשר לא נחתמו על ידי המבקשת. כך גם הזמנות שצורפו לכתב התביעה אינו עונות על דרישת "ראשית הראיה", שכן אין בהן קביעת סכום אלא הפניה ל"מחירון סד"ח", אשר לא צורף לתביעה.

בתגובה טוענת המשיבה, כי על-פי ההסכם המכונן שנכרת בשנת 1996 בין המשיבה למבקשת, רשאית המשיבה להפעיל ולנהל את שירותי הכיבוד והמזון באתר באמצעות חברת בת, ובהתאם לכך הוקמה חברת "נוף לטרון". כך גם חלק מהחשבוניות שצורפו הוצאו על ידי המשיבה.

אשר לתביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי, טוענת המשיבה, כי מדובר בתביעה בעילה שונה לתשלום סכום מוסכם, אשר המבקשת מסרבת לשלם בגין ערכו של מבנה המסעדה שבנתה המשיבה ואין לתביעה זו קשר לסירוב המבקשת לשלם בגין שירותי הסעדה שקיבלה. העילה בתביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי הינה הפרת הסכם על ידי המבקשת לרכוש את מבנה המסעדה בערך שתיקבע שמאית מוסכמת, ואילו עילתה של תביעה זו היא אי תשלום שוטף של שירותי הסעדה לחיילים בהתאם להזמנות וחשבונות ספציפיות שהוצאו. מה גם שמדובר בתובענה שנולדה בלי קשר לתובענה שהוגשה בבית המשפט המחוזי עוד קודם לכן.

אשר לבקשה למחיקת כותרת, טוענת המשיבה, כי מחירון סד"ח אליו מפנות ההזמנות הוא מחירון שנקבע על ידי משרד הבטחון על-פיו משלם משרד הביטחון למבקשת עבור הסעדת חיילים. מחירון זה נמצא בידי המבקשת. בנוסף, המשיבה צירפה סיכום מפורט ובו טבלה בה מפורט התעריף.

בתשובה טוענת המבקשת, כי אין די בצירוף חשבוניות עסקה שאינן חתומות על ידי המבקשת כדי להכשיר את התביעה להתברר בסדר דין מקוצר. כך גם לא צורף תעריף מחירון סד"ח אשר מופיע בהזמנות. כן טוענת המבקשת כי הן תביעה זו והן התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי נסמכות על הפרות נטענות של ההסכם המכונן וכי מדובר בעילת תביעה אחת. לטענת המבקשת, כל החשבוניות שצורפו לכתב התביעה הוצאו לפני הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי ומכאן שתביעה זו התגבשה לפני הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי.

דיון

ראשית יצוין, כי בין לבין הגישה המשיבה בקשה לתיקון כתב התביעה באופן שתצורף לה כתובעת נוספת "נוף לטרון בע"מ". בהחלטה מיום 15.10.13 נעתרתי לבקשת התיקון והוריתי על צירופה של נוף לטרון כתובעת נוספת בתיק.

לאור תיקון כתב התביעה וצירופה של נוף לטרון כתובעת נוספת, הרי מתייתר הצורך לדון בטענת המבקשת כי התביעה נעדרת עילה מהטעם שרוב החשבוניות המצורפות לתביעה הוצאו על ידי נוף לטרון.

אעבור לדון בטענת המבקשת כי יש למחוק את התביעה לנוכח העובדה כי המשיבה הגישה תביעה בעילה זהה בית המשפט המחוזי ולא ביקשה וקיבלה היתר לפיצול סעדים. עיון בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי מלמד כי במסגרת תביעה זו טענה המשיבה כי בהתאם להסכמים שנחתמו בין הצדדים, התחייבה המבקשת לרכוש ממנה את מבנה המסעדה בתום תקופת ההתקשרות ביניהם על-פי הערכת מעריך מוסכם וכי המבקשת מסרבת לעמוד בהתחייבות זו. משהפרה המבקשת את התחייבותה, הודיעה לה המשיבה על סיום ההתקשרות. מכאן שמדובר בתביעה להפרת הסכם לרכישת מבנה המסעדה. לעומת זאת התביעה בתיק זה הינה לתשלום שירותי הסעדה סיפקה המשיבה למבקשת ואשר לטענתה תמורתן לא שולמה.

איני סבורה כי שתי התביעות יסודן באותה עילה. טענות המשיבה במסגרת התביעה הראשונה יסודן בהפרת התחייבותה של המבקשת לשלם עבור מבנה המסעדה בעוד שתביעה זו יסודה באי תשלום בגין שירותי הסעדה. גם אם מדובר בתביעות הנסמכות על אותו הסכם, הרי ההפרה הנטענת על ידי המבקשת בכל אחת מן התביעות היא שונה ועל כן אין המדובר באותה עילה. לפיכך, אני דוחה את טענת המבקשת כי היה על המשיבה לקבל היתר לפיצול סעדים.

אדון בבקשה למחיקת כותרת התובעת. תקנה 202(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי ניתן להגיש בסדר דין מקוצר תביעות על סכום כסף קצוב מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב. כשנדרש קיומה של ראיה שבכתב הכוונה היא למסמך בכתב הקשור לנתבע העשוי על ידיו או בחתימתו. אם המסמך נעשה על ידי התובע, אין הוא מחייב כלל את הנתבע ואין להסתמך עליו בהליך שכזה (ראו: א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט, 396).

מכאן שצודקת המבקשת בטענתה כי הואיל והחשבוניות שצורפו לכתב התביעה אינן חתומות על ידה, הרי שאין די בהן כדי להוות ראה בכתב לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר.

אשר להזמנות החתומות על ידי המבקשת, הרי שבהזמנות אלה לא מצוין סכום, כי אם הפניה ל"מחירון סד"ח". המשיבה לא צירפה לכתב התביעה את מחירון סד"ח ואין בטענה כי מחירון זה נמצא בידי המבקשת כדי לתקן את הפגם האמור. מכאן שלא מולאה דרישת הכתב כנדרש לצורך הגשת התביעה בסדר דין מקוצר ועל כן אני מורה על מחיקת כותרת התביעה. המבקשת תגיש כתב הגנה בתוך 30 יום.

שאלת ההוצאות תישקל בסיומו של ההליך.